כהן נ' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה, בנזקי רכוש אשר נגרמו בתאונה אשר התרחשה ביום 30.12.07 בחצר המועצה האזורית גליל עליון אשר בקריית שמונה.

טענות התובע:

התובע, היה בעת קרות התאונה בעליו של רכב מסוג מיצובישי לנסר מ.ר. 53-049-02 (להלן: רכב התובע).

לטענתו, בעת שהיה בנסיעה יצא רכב הנתבע מחניה בנסיעה לאחור ופגע בצדו הימני של רכבו.

התובע עתר לחייב הנתבעים לפצות אותו בגין הנזק הישיר אשר נגרם לרכבו, אשר נאמד במסגרת חוות דעת השמאי שהוגשה מטעמו בסך של 6,952 ₪.

כמו כן, עתר התובע לחייב את הנתבעים לשאת בעלות שכ"ט השמאי בסך 700 ₪ ובסך 3,500 ₪ בגין הוצאות שונות, טרחה ועוגמת נפש וזאת, על רקע סירובה של הנתבעת 2 לשפותו בגין הנזק.

בסה"כ העמיד התובע תביעתו על סך של 11,152 ₪.

טענות הנתבעים:

בכתב הגנתה טענה הנתבעת 1, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הנתבעת), כי עם קבלת דרישתו של התובע לפצות אותו בגין הנזק, פנתה היא למבוטחה, הנתבע 2, והלה הכחיש את מעורבותו בתאונה.

כן נטען, כי הנתבע אף לא מסר הודעה לסוכן הביטוח על התאונה נשוא תיק זה.

לפיכך, טענה הנתבעת כי דין התביעה כנגדה להידחות מחמת העדר יריבות בינה ובין התובע.

יחד עם זאת טענה הנתבעת, כי במידה ויתברר כי הנתבע 2 הוליך אותה שולל וכי אין ממש בגרסתו, עותרת היא לחייבו לפצות את התובע לבדו וכן, לחייבו לשאת בהוצאות חקירתה את המקרה.

מטעם הנתבע 2 (להלן: הנתבע) לא הוגש כתב הגנה.

גדר המחלוקת:

במסגרת הדיון אשר התקיים בפניי ביום 8.4.14, אישר הנתבע 2 את גרסת התובע.

לדבריו, ביום האירוע היה הוא בחניית בית המשפט הישן בקריית שמונה ובעת שנסע לאחור, פגע ברכבו של התובע.לאחר מכן אמר , כי אינו מכיר את האזור ואולם , התאונה אירעה באשמתו .

משאלו הם פני הדברים, הרי שיש לקבוע כבר כעת כי עלה בידי התובע להוכיח את חבותו של הנתבע לקרות התאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי בעת קרות התאונה היה רכבו של התובע מבוטח על ידי הנתבעת.

השאלה המרכזית העומדת להכרעה, הינה לעניין קיומו של כיסוי ביטוחי וזאת, לנוכח טענת הנתבעת לפיה , הנתבע הכשיל את בירור בחבות ומשכך, אין לחייבה לפצות את התובע.